רוב האספות עד היום קיבלו סמכות ייעוץ בלבד והתמקדו רק בנושא אחד, אך לאור הפופולריות שלהן, בשנים האחרונות מספר ערים החלו למסד את מנגנון האספות ולתת לו כוח ממשי. לדוגמה, באוקטובר 2021 מועצת העיר פריז החליטה להעניק כוח חסר תקדים לאזרחים שנבחרו באופן אקראי. מדובר ב-100 אזרחים, שמוחלפים מדי שנה. לאזרחים אלה מוקנות סמכויות חוקיות להשפיע על סדר היום של המועצה: הם יכולים לשלוח שאילתות לחברי מועצה (עליהן חברי המועצה מחויבים להגיב), לקבוע את הנושא לו יוקדש התקציב המשתף של העיר, לבחור נושא לאספות אזרחים, להגיש הצעות חוק, ולהנחות ועדות חקירה מקצועיות בנושאי מדיניות בעיר. דוח של ה-OECD מתאר דרכים שונות למיסוד אספות אזרחים תוך הענקת מעמד חוקי לפעולתן. לדוגמה:
בערים מסוימות בפולין ובאוסטריה קיום אספת אזרחים הופך למחייב כאשר נושא מסוים זוכה לכמות חתימות מספיקה מצד כלל האוכלוסייה.
בפרלמנט דובר הצרפתית של בריסל החלו לקיים ועדות פרלמנטריות משולבות של 45 אזרחים ו-15 נבחרי ציבור. ועדות כאלו עוסקות בנושאים של שיתוף ציבור בזמני משבר (כגון קורונה), בטיפול במחוסרי בית ועוד. נבחרי הציבור לומדים מהאזרחים על הצרכים שלהם, מפתחים בשיתוף איתם פתרונות, ממשיכים בתהליך החקיקה לאחר סיום עבודת הוועדה ומחוייבים בדיווח ביצוע תוך 9 חודשים.
באורגון, ארה"ב, אספות אזרחים כתבו עלוני מידע המיועדים להרחבת ההשכלה של הציבור בנושאים חשובים שעולים למשאל עם. העלונים נשלחו על פי חוק לכל אזרחי המדינה. האזרחים יכלו לסמוך על המידע שקיבלו, משום שגובש על ידי נציגים מהאוכלוסייה, אזרחים שהשקיעו זמן ללמוד את הנושא לעומק.
ככל שאספות אזרחים צוברות יותר עניין, כך מתגברים הקולות לשילובן באופן קבוע במוסדות הדמוקרטיה. בעקבות האספה הכלל אירופאית גם האיחוד האירופי החל לדון בדרכים למסד אספות בארגון.